#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באר הגמ' (סוטה ל""ט ע""ב) ""אמר ר' יהושע בן לוי אין הציבור רשאין לצאת עד שינטל הס""ת, ושמואל אמר עד שיצא, ולא פליגי הא דאיכא פתחא אחרינא הא דליכא פתחא אחרינא, אמר רבא בר אהינא אסברא לי אחרי ה' אלקיכם תלכו."" "	"1) רש""י פי' דבין ריב""ל בין שמואל מיירי כשמוציאין הס""ת חוץ לביהכ""נ, ועל זה קאמר ריב""ל דאם איכא פתחא אחרינא מותר מיד שנוטלים הס""ת לצאת, ושמואל קאמר דאם ליכא פיתחא אחרינא צריך להמתין עד שיצא משום אחרי ה' אלקיכם תלכו, אבל לכו""ע אם מצניעים הס""ת בביהכ""נ א""צ להמתין כלל<br>2) הגאון פי' [למסקנת מהר""י אבוהב] דריב""ל קאמר דצריך להמתין עד שיצניע הס""ת [אם הוא בביהכ""נ צריך להמתין עד שיצניעו בארון, אם הוא חוץ לביהכ""נ צריך להמתין עד שמוציאו חוצה], והוסיף שמואל דבפתח אחד אסור לצאת קודם שמוציאין הס""ת אפי' אם דעתו להתעכב שם בחוץ עד שמוציאין הס""ת וללוותה משא""כ בדאיכא פיתחא אחרינא מותר לצאת תחילה ובלבד שיתעכב שם עד שיצא הס""ת נמי וג""כ צריך ללוותה [שצריך לעשות לה הידור ללותה כדכתיב ואחרי ה' אלקיכם תלכו (מ""ב ס""ק ד'), וצריך ללוותה עד המקום שמצניעין אותה (ערוה""ש סעי' ב')], וקיי""ל כהגאון."	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק יחידים רוצים לצאת?	"כשמצניעין אותה בביהכ""נ מותרים ליחידים לצאת אחד אחד, ובלבד שלא יצא רוב הציבור כדי שיהא כבוד לספר תורה (ב""י, מג""א ס""ק ב', פמ""ג א""א ס""ק ב'), אבל כשמצניעין הס""ת חוץ לביהכ""נ אפי' בפתחא אחרינא אסור ליחיד לפרוש מן הציבור לצאת ללכת לביתו עד שמלווה אותה (פמ""ג מש""ז סס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), והערוה""ש (סעי' א') לא ניחא בכלל בההיתר דיחיד דהרי הוא בכלל הציבור, והרבינו יונה לא התיר אלא בתורת לימוד זכות."	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לצאת בין גברא לגברא?	"תי' החידושי הגהות להמהרל""ח (ס""ק א') דכל האיסור אינו אלא לאחר גמר התפילה דהוי בזיון להתורה אבל כשיוצא לפני גמר התפילה נראה לכל שלאיזה צורך הוא יוצא ואין כאן ביזוי התורה {ונראה דזהו ההיתר גם לאלו שיוצאים ליזכור} "	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הציבור יוצאים להפסקה כגון בר""ה קודם התקיעות?"	"נכון להחזיר הס""ת להארון (שו""ע לקמן סי' תרכ""א סעי' ב', ועי' במ""ב דרשו) {אבל מדינא מותר כהמהרל""ח הנ""ל}"	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשמוציאין הס""ת למנין אחר?"	"נכון ללוותה עד פתח ביהכ""נ (כה""ח ס""ק ו')"	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לצאת קודם ובא לציון?	"כתב הטור בשם הגאון דמיירי אחר שאמר הש""ץ עושה שלום, וביאר המהר""י אבוהב דמיירי במקום שנוהגין להחזיר הס""ת אחר תפילת מוסף, והב""י פי' דמיירי במקום שנוהגין להחזיר הס""ת אחר קדיש דובא לציון (וכ""כ המג""א (ס""ק א') והמ""ב (ס""ק א'))"	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי עוד צריך ללוות הס""ת?"	"המגביה והגולל [ואפי' אם אינו עוברת לפניהם (פמ""ג א""א ס""ק ג')], וגם כל מי שהס""ת עוברת לפניו [בין כשמוציאין אותה מהארון בין כשמחזירין אותה להארון] (רמ""א, מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז' וס""ק ח'), והערוה""ש (סעי' ג') כתב שיש נוהגין שלא ללוותה מהארון דמיחזי כיוהרא, ומסיים כל אחד יכול לעשות כרצונו ובלבד שתהא כוונתו לשם שמים [ועי' ביש""ש (סוף ב""ק סי' מ""ט) דבני בבל נהגו ללוותה רק בכניסתה ובני א""י גם ביציאתה כתורה וכהלכה שנאמר וכפתחו עמדו כל העם (מאיר עוז)]."	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בשעה שמחזירין אותה להארון?	"בחול אומרים לדוד מזמור, בשבת אומרים מזמור לדוד (מ""ב ס""ק ח') {ועי' מש""כ לעיל בסי' קל""ד בשם הפמ""ג בטעם הדבר} [ואין להפסיק באמצע אשרי וובא לציון לאומרה שאינו מעיקר התקנה, וכ""ש ל""ובמנוחה יאמר"" (שבט הלוי ח""ג סי' ט""ו אות ב', מ""ב דרשו)]"	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם טוב לתינוקות שיבאו לנשק הס""ת?"	"כתב הרמ""א בשם האור זרוע דטוב להם לבא לנשק הס""ת כדי לזרזם במצות [וכתב הגר""א (ס""ק ג') דילפינן הכי מאברהם וישמעאל דזירז אותו במצות] {ולפי""ז יש הקפדה להביאם בדוקא ולא רק שיבואו מעצמן, ויש בזה נוסחאות שונות בלשון הרמ""א}"	סימן קמט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מנשקין הס""ת?"	"הכה""ח (ס""ק ז') הביא שהאריז""ל נהג לנשק הס""ת, והחזו""א נהג אף לחבק הס""ת, והשערי אפרים כתב דאם הוא בקרוב ינשקו בפיו ואם הוא רחוק ינשקו בידו, אולם יש נוהגין לעולם לנשקו בידו משום סכנה ועוד טעמים [וכן נהג הגרי""א הענקין וריש""א] (מ""ב דרשו)"	סימן קמט סעיף א		
